תרגום בשבילך - מדריך מתרגמים

את ההבדל בין תרגום ספרותי איכותי לתרגום ספרותי נחות, יכול כל חוקר ספרות להסביר לכם, כיצד מגיעים למצב שבו יש פער כזה, צריך לברר אצל המתרגמים עצמם



אחת לכמה שנים, בדרך כלל בפער של עשורים, יוצאים ספרים זרים בתרגום מחודש לעברית. כך למשל קיבלנו בשנים האחרונות תרגומים חדשים לספרים של המנגווי, וסטיינבק. ההסבר לתרגום המחודש הוא, שהתקופה השתנתה ואיתה השפה, על כן יש לתרגם את הספרים מחדש על מנת להתאימו לתקופה.

במאמר זה נסקור מעט את עבודתו של מתרגם ספרותי, על מנת להבין מה עובר עליו בדרך לתרגום הספר בתקופה בה הוא יוצא.

עבודתו של המתרגם הספרותי

כנראה שאין תת התמחות נוספת במקצועות התרגום בהם יכולת היצירתיות של המתרגם כה חשובה. תרגום ספרותי נחשב בצורה מסורתית לתחום בו מתרגמים לוקחים לעצמם דרגות חופש רבות, והקשר בין המקור לתוצר הרבה יותר רופף, מה שמשאיר המון מקום ליכולת הביטוי של המתרגם עצמו.

יתרה מזאת, קיימת התפלגות משמעותית בנושא זה בין הסוגות השונות, אולי הסבר אפשרי לעובדה כי בתחום זה מתרגם בדרך כלל יתמחה לא רק בשפה מסויימת אלא גם בעיקר בסוגה מסויימת:

שירה- בתחום הזה מתרגמים נאלצים לבצע את כמות השינויים הרבה ביותר, והמתרגם הנודע מארשאק אף התבטא ש"מי שיכול לתרגם שירה, יכול לכתוב בעצמו כל דבר שהוא". הדרישה לשמור על מקצב, מבנה וחרוז, מתווספת על הצורך להעביר את שאר האספקטים של התכולה הספרותית, והופכת גם סוג זה של עבודות תרגום ליקר ביותר (פר כמות מילים).

• סאטיריקה- כאן מוחרפת מאוד בעיה אחרת בה נתקל כל מתרגם ספרותי: הבדלי תרבות. בכל סוג של תרגום ספרותי, אך בייחוד ביצירות סטיריות, חלק נכבד מן ה"תמצית" מבוסס על תרבות מסויימת, שיכולה להיות לא מוכרת לקורא בשפה אחרת, בייחוד אם קיימי גם הבדלי תקופות. יצירתם האלמותית של אילף ופיטרוב, 12 הכיסאות, מצחיקה עד דמעות כל דובר רוסית שחווה או לפחות שמע רבות אודות התקופה הסובייטית, אבל לא מובנת בדרך כלל לקורא המערבי. בנושא זה פותחו שתי גישות תרגום:
  • תירגום נאמן למקור, כאשר במידת האפשר נשמרים כל הקיצורים ולמעשה מוותרים על חלק נכבד ממשחקי המילים, והסברים נוספים על ידי המתרגם כהערות שוליים במידת הצורך.
  • תרגום חופשי, המנסה במידת האפשר להקביל את הסיטואציה לקונטקסט התרבותי של התוצר. כך לדוגמא יהפוך "יושב ראש המפלגה" ל"ראש הממשלה" (פחות או יותר תפקידים מקבילים) וכו'.
• סיפורי ילדים- נחשבים לכאורה לקלים יותר לתרגום, אולם הכמות הגדולה של חרוזים, שמות קליטים וכו', מציבה דילמות רבות בפני מתרגמים ומו"לים כאחד. הגישה העכשווית הרבה יותר פרמסיבית, עם נטיה לשנות שמות וביטויים כדי שיתאימו יותר לסביבתו של הילד שיקרא את התוצר.

לפניך בעלי מקצוע מומלצים בתחום מתרגמים