13/07/2011
tirgum4u.co.il
אפשר לתרגם שירים באמצעות גוגל טרנסלייט ואפשר לתרגם שירים כמו מקצוען ולהגיע לאוורסט של אוחזי העט
פייט היין, אולי אחד האנשים הרב גווניים ביותר שחיו במאה ה20, הצליח להצליח במתמטיקה, פיזיקה, הנדסה, וכתיבת שירה סאטירית ודו משמעית בלפחות 3 שפות. ואפילו כישרון מסדר גודל כזה, שללא ספק נתקל בלא מעט בעיות קשות במהלך חייו, טען כי דווקא תרגום אומנותי הוא האתגר האינטלקטואלי הקשה ביותר שהוא מכיר.
מתרגמים רבים יסכימו עימו, ולא לחינם הכתיר מרשק, המתרגם הרוסי הנודע, תרגום אומנותי כ"מלכתם של מתרגמים, האוורסט של אוחזי העט".
הגישות השונות לתרגום שירים
מתרגמים שונים אוחזים בשיטות שונות, תחת האילוץ ללכת בין הטיפות ולנסות לאזן מספר מטרות שונות, לעיתים קרובות מנוגדות, שקיימות במסגרת כל תרגום אומנותי שהוא:
1. העברת המשמעות המילולית המדוייקת של המילים- שיטה הקרויה בפי מתרגמים "מילולית", "ריגידית", "לקסיקאלית" או "קונסטרוקציאנלית". הכוונה לתרגום מדוייק של כל מילה כשלעצמה, עם מינימום שינויים במבנה המשפט (מלבד שינויים נדרשים בגלל סטרוקטורה תחבירית שונה שמאפיינת שפות ממשפחות שונות).
אף שתרגום מילולי קיים גם במסגרת תרגום אומנותי, הנטיה של טקסט אומנותי באשר הוא לכופף את המשמעות הסמנטית וסינטקסית (תחבירית) של אותה שפה בה הוא נכתב (ואף לשבור מבנים מוסכמים שכאלה) מקשה מאוד על תרגום אומנותי לקסיקאלי.
לעובדה הזו יש לפחות שתי תוצאות:
a. תרגומים אוטומאטיים או סמי-אוטומאטיים, שמבוססים תמיד על מידה זו או אחרת של תרגום מילולי, נחלו עד היום כישלון חרוץ ביותר בתחומי התרגום האומנותי
b. מתרגמים בתרגום אומנותי זוכים למידה רבה יותר של חופש פעולה ושינוי המילים ואפילו חלק מן המשמעות של משפטים, כדי לנסות ולהעביר את הרבדים העמוקים יותר של היצירה.
2. העברת המשמעות הסימלית של היצירה, או "תרגום פאראפראסטי". אפילו בלא להתייחס לשאלות "אתיות" כמו האם המתרגם רשאי לעוות את מבנה השפה (ולהתרחק מן התרגום הליטראלי, כלומר משמעות המילים כמו שהן, לתרגומים "חופשיים" יותר), השיטה מציבה בעיה: ביצירות מופת רבות קיימים רבדים מספר, וביצירות סאטיריות לדוגמא הרבדים מנוגדים (מה שתורם מאוד לאפקט של היצירה), מה שמקשה על תרגום משמעות אחת בלבד ומאלץ מתרגמים לפעול למעשה כיוצרים בזכות עצמם.
"זיק היצירה" החיוני כל כך בכל תרגום אומנותי אולי מסביר מדוע לעיתים תרגומים הופכים למפורסמים עוד יותר מן המקור: אסטריד לינדגרן לא חלמה על התפוצה לה זכו יצירותיה לאחר התרגומים של ליליאנה לונגינה.
בנוסף לכל אלה תרגומים שירה מוסיפים דרישה שלישית, שמנוגדת מאוד לשתי הקודמות: הדרישה לשמירת המבנה הצורני של השיר, שכולל אלמנטים כגון:
a. מבנה השיר
b. ריטם (מקצב)
c. חריזה
מתרגמים מפורסמים מספר, בראשם וולדימיר נבוקוב הנודע שבין השאר אחראי להבאת המורשת התרבותית של פושקין לעולם המערבי כולו, בתרגומו יצירות רבות ובהן "ייבגני אונייגין" לאנגלית, נפרדים (תוך אילוצים כבדים) כמעט לגמרי מן היופי הצורני של היצירה השירית, כמו המקצב היימבי המדהים של אונייגין, בשאיפתם לדבוק בתרגום הליטראלי של השיר, משמעות המילים כמו שהן.
© זכויות יוצרים – מאמר זה מובא על ידי אתר tirgum4u.co.il, הינו בבעלותו הבלעדית והשימוש בו כפוף לתנאי השימוש המפורטים באתר. למען הסר ספק, מובהר בזאת כי אין לצלם ו/או לשכפל ו/או להעתיק ו/או לפרסם ו/או להעביר מאמר זה, או חלקים ממנו, לאף גורם. הפרת האמור לעיל בכל אופן או צורה אסורה בהחלט. בעלי המאמר יפעלו וינקטו בכל הצעדים המשפטיים העומדים בפניהם בכל מקרה של הפרה של תנאים אלו.
במידה ואתם מעוניינים להשתמש בתכנים או חלק מהם – פנו אלינו דרך
טופס יצירת קשר